|
שם:
בַּעַל בַּעַל m. (b. h.; preced.) 1) husband. Kidd. I, 1 and she becomes her own master בגט ובמיתת הב׳ through a letter of divorce or on the husband’s death; a. v. fr. —2) the idol Baal. Y. Ab. Zar. III, 43ᵃ bot. ב׳ ראש גוייה הוה וכ׳ the Baal was the phallus and had the shape of a bean [read וכאפון]. —3) [the fructifier,] rain (v. Taan. 6ᵇ; cmp. Is. LV, 10). בֵּית בַּ׳ a field sufficiently watered by rain and requiring no artificial irrigation. Tosef. M. Kat. I, 1 שדה (בית) הב׳. B. Bath. III, 1. Tosef. Succ. II, 7 ערבה של ב׳ (sub. בית) a willow in a naturally watered field. Ib. Shebi. II, 4 בשל ב׳ (= בשדה של ב׳), opp. של שוקי. Num. R. s. 16 the Egyptian gods של שקר הם (read שקי) are gods of artificial drainage, but those of Canaan של ב׳ הם are gods of rain; (Tanḥ. Sh’laḥ 13, through misunderstanding, שקר … בעליכח. —4) (mostly in compounds) owner of, master of, possessed of, given to &c.; e.g. ב׳ אבידה owner of a lost object; ב׳ אגדה master of Agadah, lecturer; ב׳ דין opponent in court; v. infra. Pes. 86ᵇ ב׳ השם אני I am so named.—Pl. בְּעָלִים, בְּעָלִין owners; mostly as sing. owner. B. Mets. VIII, 1; a. fr. [Y. Dem. III, 23ᵇ bot. לבלעין, read לבעלין.] באדיבות אתר ספריא
|
