שׁוּתָּא ², ) f. (= שוחתא; cmp. שׁוּחַ) trap made of frame work or a block. B. Kam. 117ᵃ ההוא ש׳ דהוו וכ׳ two men had a dispute about a trap (and the animals caught in it). Sabb. 124ᵇ אייתו ליה ש׳ וכ׳ bring a trap for Kahana to sit on; הכי אמר להו שקולו ש׳ וכ׳ thus he said to them, remove the trap to make room for Kahana.