שׁוֹשִׁיפָא, (= שפשיפ׳, v. שפשף; cmp. τρίβων) a coarse cloak, used also as a bed-sheet. Targ. II Kings II, 8 (h. text אדרת). Targ. I Sam. XXI, 10 (h. text שמלה). Targ. Deut. XXII, 17. Targ. O. Gen. XXXVIII, 18 (ed. Berl. שׁוֹשִׁיפָ׳; ed. Vien. שׁוֹשִׁפָּ׳; h. text פתיל); ib. 25; Y. II ib. Targ. Y. Ex. XXXII, 4 (h. text בחרט; v. זַיְפָא); a. fr.—Lev. R. s. 6 הוו ציירין בשׁוֹשִׁיפָהּ וכ׳ three Denars were tied up in her cloak.—Pl. שׁוֹשִׁיפִין, שׁוֹשִׁיפַיָּא. Targ. Is. III, 22 (h. text מעטפות). Targ. Y. II, Ex. XII, 34.