שׁוּבַּלְתָּא, = h. שִׁבּוֹלֶת, current of a river. Targ. Jud. XII, 6 אימר כען ש׳ ואמר סוּבַּלְתָּא say now, shubbalta, and he said, subbalta.—Lev. R. s. 37 אחדת להון שב׳ דנהרא (not יהב) the current of the river seized and carried them off. Cant. R. to III, 4 סוּבַּלְתָּא, v. קְלַף.