רְכוּבָה, (רָכַב; v. אַרְכּוּבָה) joint, knee; bend. Ḥull. 76ᵃ; a. e.—Tosef. Kel. B. Mets. IV, 15 של רוֹכְבָה … רְכוּבָתוֹ, v. אַרְכּוּבָה. Tosef. Mikv. V, 5 סילון של רכובא (R. S. to Mikv. VI, 8 רכובה) a knee-shaped tube.—B. Kam. 27ᵇ לר׳ the fine for kicking a neighbor with the knee; Y. ib. VIII, end, 6ᶜ