קסילופונוס, (comp. of ξύλον a. φάνος, a compound not otherwise recorded) a torch made of wooden staves, esp. of vines. Pesik. Ḳumi, p. 144ᵇ sq. עתידה … לעשות ק׳ וכ׳ (ed. קסילפנוס, Ms. O. כסיל פנים, corr. acc.) in the future Jerusalem shall be a torch for the nations, and they shall walk by its light (ref. to Is. LX, 3); Yalk. Is. 359 only פָּנָס; Midr. Till. to Ps. XXXVI, 10 (missing in ed. Bub.) מטרפולין (corr. acc.). Koh. R. to I, 9 פעם אחת … ק׳ אחד משלכם (ed. קסלפנוס, ניס …) once the (Roman) government sent word to our teachers, ‘send us one of your torches.’—Pl. קְסִילוֹפַנְסִין. Ib. [read:] אמרו כמה ק׳ יש להם והם מבקשין ממנו קסילופנוס אחד כמדומין וכ׳ (strike out כמה מקות פנסין יש להם, as a corrupt Var. Lect., and כמה אבנים טובים ומרגליות יש להם as an erroneous gloss) they said, they have ever so many torches, and they ask us for one torch? It seems to us, they mean one enlightening the countenances of men with his learning.