|
שם:
קָסַס קָסַס (b. h. Polel) 1) to cut, v. קְסָסָה.—[Y. Ber. VI, 10ᵇ top הקוֹסֵס את החטים Ar., ed. הכוסס, v. כָּסַס.] —2) (of wine) to bite, have a pungent taste, be sourish. Y. Pes. II, end, 29ᶜ היה לו יין קוֹסֵס וכ׳ had a sourish wine, and he put barley into it that it might become sour (vinegar). Tosef. B. Bath. VI, 6 if one sells a cellar full of wine, מקבל … קוֹסְסוֹת למאה he (the purchaser) must accept ten casks of pungent wine for every hundred. Maas. Sh. IV, 2 היין שקסס Ms. M. (Y. ed. שקִיסֵּס; ed. שקרם, Var. שהִקְסִיס) wine that has turned sourish; a. fr. באדיבות אתר ספריא
|
