קָדַר II (b. h.; cmp. Arab. ḳaḍar) [to be soiled,] to be dull black; trnsf. to be sad.
    Hif. - הִקְדִּיר to become, or be black. Y. Nidd. II, 50ᵇ top שחור מַקְדִּיר a dull black color, opp. מצחצח shining. Y. Sabb. X, 12ᶜ bot. היו פניו של ר׳ מַקְדִּירוֹת Rabbi’s face darkened (he grew sad). Gen. R. s. 12 הרשעים … ופניהם מקדירות וכ׳ in the future world the statures of the wicked shall be bent (their pride broken), and their faces shall be sad.