קִבְלָא, (v. קָבַל I) junction, meeting; (prep.) constr. קְבֵל, קְבֵיל, קָבֵל (corresp. to h. לעמת, מול, נגד, נכח) towards, corresponding to, alongside of, opposite; כָּל־קְ׳; לִקְ׳, מִקְּ׳, מִלִּקְ׳; also pl. קָבְלֵי־. Targ. O. Gen. XXVIII, 17 (ed. Vien. קֳ׳); Y. מכוון כל ק׳ corresponding to. Targ. Y. II, Gen. XXV, 18 כל ק׳ (h. text על פני). Targ. O. Lev. V, 8 מִקְּ׳ ed. Berl. (oth. eds. מַקְבֵּיל); Y. לקביל. Targ. Ruth IV, 4. Targ. Koh. V, 15. Targ. Ps. X, 5 מן קִבְּלֵיה ed. Wil. (Ms. קוּבְלֵיה). Targ. Y. II, Deut. XXXIII, 20 לְקָבְלֵיכוֹן against you; a. v. fr.—Y. Ab. Zar. II, 41ᵇ איקפד לקוּבְלֵיה he was angry with him. Ib. top ולא על יאות … לקִיבְלֵיה R. H. was not right in speaking harshly against him; Y. Dem. III, 23ᶜ bot. ולא עאל … לקבל (corr. acc.); a. e.