קְבֵלְתָּא, (קְבַל II) outcry, plaint. Targ. Gen. XVIII, 20 (Y. ed. Amst. קבילית, read קְבֵילַת). Targ. O. ib. 21 (ed. Vien. קְבִלְ׳; Y. I קִיבֵּילְתָּא; Y. II קְכָלַתְ׳). Targ. O. Ex. XXII, 22. Targ. Job XXXIV, 28; a. fr.—Targ. Koh. VII, 6 קִיבְלַת כובין the plaintive sound of crackling thorns.