צוּר ch. same 1) to tie around. Snh. 48ᵃ; Ber. 23ᵇ דאזמניה למֵיצַר … צָר וכ׳ which he designated to wrap T’fillin in; if he did so &c. (v. צְרַר).—Part. צָאֵיר צָיֵיר. Y. Ber. IV, 7ᶜ top הוה צ׳ גולתיה וכ׳ tied Rab’s cloak up &c.; Y. Taan. IV, 67ᶜ.—Part. pass. צָיִיר, צָיִר, צָאִיר. Targ. Job XLI, 7.—Ḥull. 105ᵇ כל מילי דצייר וחתים whatever is tied up or sealed. B. Mets. 24ᵇ אשכח … דצָיְירֵי בסדינא found four Zuzin tied up in a sheet. Lev. R. s. 6; a. fr. —2) to draw, shape, design. Targ. Am. IV, 13 דצר ed. Lag. (ed. Wil. דִּיצַר, v. יְצַר). Targ. I Kings VII, 15; a. fr.—Part. pass. as ab. Targ. Esth. VIII, 15; a. e. —3) (with על) to besiege. Targ. Deut. II, 19. Targ. O. ib. 9 (Y. תעיק; h. text תצר). Targ. O. ib. XX, 12; 19. Targ. I Sam. XXIII, 8 (ed. Lag. לימצר, read למיצר); a. fr.—Gitt. 56ᵃ צר עלה וכ׳ he besieged it (Jerusalem) three years; a. e.
    Pa. - צַיֵּיר 1) to form, shape, paint, engrave. Targ. Job X, 8. Targ. Jer. XXII, 14; a. e.—Part. pass. מְצַיַּיר, מְצַיַּר. Targ. O. Ex. XXV, 33, sq. (h. text משקד׳). Targ. Ez. XXIII, 14 (h. text מחקה). Targ. Y. I Lev. XXVI, 1 (h. text משכית).—Gitt. 36ᵃ; 87ᵇ, v. כַּוְורָא, חֲרוּתָא, מָכוּתָא. —2) to tie up, fold under. Men. 37ᵇ האי מאן דצַיְּירֵּיה לגלימיה Rashi (ed. דצרייה; Ar. דצארי) he who folds his cloak (and puts the show-fringes on the fold).
    Ithpa. - אִצְטַיַּיר, אִצְטַיַּר to be embroidered, shaped. Targ. Ps. CXXXIX, 15 (ed. Wil. אצטיד׳, corr. acc.; h. text רקמ׳).—[Ithpe. אִתְצִיר, אִתְצַר, v. יְצַר.]