דִּיצָה f. (דּוּץ I) 1)dancing, rejoicing. Keth. 8ᵃ. Pesik. Ronni, p. 141ᵇ ומעיילין ד׳ and insert ditsah (in place of הריעה); Cant. R. to I, 4; Ab. d’R. N. ch. XXXIV. —2)דִּיצַת הערביין (sub. תריס) a shield used at Arabian sports. Kel. XXIV, 1. [Gen. R. s. 10, beg., read רִיצָה, v. דִּידְכֵי.]
