צָבַע I (cmp. צָבַט) to seize, handle. Ḥag. 22ᵇ שנקיי … צוֹבְעִין ed., v. צָבַט.
    Hif. - הִצְבִּיעַ (denom. of אֶצְבַּע) to raise one or more fingers for the casting of lots. Yoma II, 1 הממונה … הַצְבִּיעוּ the superintending priest said to them, raise your fingers; Tam. 28ᵃ; Y. Yoma II, 39ᵈ top, expl. הוציאו אצבע.