צָבַת, to join; to attend. Ber. 6ᵇ; Sabb. 30ᵇ כל העולם … אלא כל העולם … אלא לִצְבּוֹת לזה Ar. (ed. לִצְווֹת) the entire world has been created for naught but to attend (be subservient) to him (the God-fearing man), [perh. fr. צָבָה, cmp. צָבָא].—Part. pass. צָבוּת; pl. צְבוּתִים, צְבוּתִין coupled. Men. X, 9 (71ᵃ), v. צֶבֶת. [Lev. R. s. 17 צבותים, read: צביתים, v. צָבָה.]