פְּסוֹלֶת f. (פָּסַל) 1) chips, stone-dust. Y. Shek. V, 49ᵃ bot. פסל לך שתהא הפ׳ שלך ‘hew for thyself’ (Ex. XXXIV, 1) that the chips be thine; Ned. 38ᵃ פְּסוֹלְתָּן שלך their chips be thine. Ib.; Y. Shek. l. c. מפ׳ של לוחית העשיר וכ׳ Moses became rich from the chips of the tablets; a. e. —2) refuse, base metal, worthless matter. Sabb. 138ᵃ נוטל אוכל ומניח את הפ׳ he takes up what is eatable, and leaves the refuse. Ib. פ׳ למעלה וכ׳ (when you sift,) the refuse is on the surface, and the eatable peas are at the bottom. Num. R. s. 16 שהפ׳ שלה משובח וכ׳ the inferior soil of Palestine was much superior to the best of &c. Ib. שכן התגרין מראין את הפ׳ וכ׳ so the merchants show the inferior goods first &c. Y. Gitt. I, 43ᵈ top (ref. to מקצות, I Kings XII, 31) מן הקוצים שבעם ומן הפ׳ וכ׳ of the thorns among the people, the refuse &c. Sifré Deut. 312 יצא ממנו פ׳ (sub. זרע) unworthy offspring came from him; Gen. R. s. 68; a. fr.—Pl. פְּסוֹלוֹת. Num. R. s. 7, beg., v. סָנַן.