|
שם:
פּוּקְדָנָא פּוּקְדָנָא m. (פְּקַד) 1) commandment. Targ. Prov. II, 1. Ib. VI, 23; a. fr. —2) safe-keeping, trust. Targ. O. Lev. V, 21; 23 (ed. Bon. a. Y. פִּקְדּוֹנָא). באדיבות אתר ספריא
|
