עוּלֵימוּ, עוּלֵימוּתָא, עוּלֵמ׳ f. (preced.) 1) strength. Targ. I Kings XII, 10; Targ. II Chr. X, 10 (ed. Lag. גבורתא). —2) youth. Targ. Is. LIV, 4. Targ. O. Gen. XVIII, 12. Targ. O. Num. XI, 28 ed. Berl. (oth. ed. מעוּלֵימוֹהִי, v. next w.). Targ. Joel I, 8 עוּלֵימוּתָהָא ed. Lag. (ed. Wil. עוּלֶמְתָּהָא; oth. ed. עוּלֵימָתָהָא pl.); a. fr.—[עולימות, עולמותי, v. עוּלֵים.]