עַוָּלָא, (preced.) pervert; wrong-doer. Targ. Prov. XXIX, 27 (ed. Wil. עֲוָ׳; some ed. עילה). Targ. Job XVIII, 21 (ed. Lag. עֲוִילָא).—Pl. עַוָּלַיָּא, עַוָּלֵי, עַיָּלָאֵי, עַוָּו׳. Targ. Zeph. III, 5 (not עַוְלַ׳). Targ. Prov. XXXI, 8 (ed. Wil. עַוְלֵי; h. text חֲלוֹף). Ib. XXIX, 18 בסוגא דעולאי (h. text באין חזון!). [Ib. XIV, 22 ed. Lag. (ed. Wil. הֲלָא; h. text הֲלוֹא.]