עוֹבַרְתָּא, (עֲבַר; cmp. חֲלִיפִים) shoot, sprout, branch. Targ. Num. XIII, 23 (24); Y. II עוברא. Targ. Ps. LXXX, 16 (h. text כנה). Targ. Ez. XVII, 3. Ib. 22 Ar.; a. e.—[Targ. Y. Gen. XXXIII, 14 some ed., read: עוֹבַדְתָּא.]—Pl. עוֹבָרָן, עוֹבָרָתָא. Targ. Ez. XVII, 6 (Bxt. עוֹבָרִין m.). Targ. Y. I Gen. XLIX, 22 (ed. Amst. עובד׳, corr. acc.).