עוֹבֵר, (עָבַר) passer-by, transient. מום ע׳, v. עָבַר. Snh. 70ᵃ דרש ע׳ גלילאה a Galilean travelling lecturer preached; Ḥull. 27ᵇ; (Sabb. 88ᵃ ההוא גלילאה).—Mostly ע׳ וָשָׁב traveller.—Pl. עוֹבְרִים, עוֹבְרִין. Y. Shebi. III, beg. 34ᶜ לא חשו לע׳ ושָׁבִין וכ׳ they cared not for eventual travellers (who might misconstrue the act); a. fr.—Snh. 103ᵇ מפני שפיתו מצויה לעוֹבְרֵי דרכים because his bread was ready for travellers, i.e. he was hospitable. Ib. 109ᵃ למה לנו עוברי דרכים וכ׳ why should we admit those travelling merchants who come only to take away our money?; Tanḥ. B’shall. 12; a. fr.