מְשַׁחְתָּא, מִשְׁחֲתָא, מִי׳ f. (מְשַׁח II) measure, length. Targ. I Kings VI, 25 ed. Lag. (oth. ed. מִשְׁחָא fem.). Targ. Ex. XXVI, 2; a. fr.—Sabb. 74ᵇ אי קפיד אמ׳ if he is particular about a uniform length (of the chips). B. Mets. 107ᵇ לא תזלזל במי׳ (or במִישְׁחָתָא, pl.) do not treat surveying lightly.—Pl. מִשְׁחָן, מִי׳. Targ. O. Num. XIII, 32 אינשן דמ׳ (h. text אנשי מדות).—מִשְׁחָתָא. Targ. Ez. XL, 28, sq.; a. e.—[משחתא balance, v. מְסָאתָא a. מִסְהֲתָא.]