מִשְׁחֶזֶת, (שָׁחַז) whetting implement of stone or wood. Kel. XVII, 17; Tosef. Kel. B. Mets. VII, 10 מ׳ שיש בה בית וכ׳ a (wooden) whetter which has a receptacle for oil. Bets. 28ᵃ מ׳ של אבן a whetstone; מ׳ של עץ a wooden whetter; a. fr. [Ar. reads מַשְׁחֵז.]