מִכְלָה, perfection.—Pl. מִכְלוֹת, מִי׳; מ׳ זהב (vessels) made of pure gold. Men. 29ᵃ (expl. מ׳ זהב, II Chr. IV, 21) שכילתו לכל זהב וכ׳ it used up all the locked up gold of Solomon.