מַרְתּוֹקָא m. (רתק) 1) [knuckles,] fist. Targ. Y. Ex. XXI, 18. —2) a blow with the fist. Y. M. Kat. III, 83ᵇ (ed. Krot. מַרְתֵּיקָא); Y. Snh. VII, 25ᵇ top. —3) knocker at the door. Ib.ᵈ top [read:] מאן דעליל יהיב ליה חד במרתוקה whoever entered (the bath-house) struck him with the knocker, v. נְתִיקָה ch.—V. מַרְתֵּק.