מְפָרֵשׁ, (v. פָּרַשׁ) one who undertakes a voyage. Gitt. VI, 5 המ׳ והיוצא וכ׳ one who starts for a sea voyage or a caravan journey.—Pl. מְפָרְשִׁים.—מְפָרְשֵׁי הים, מ׳ ימים sea-farers. Y. Sabb. II, beg. 4ᶜ, a. e. חיזרתי על כל מ׳ ימים I went around inquiring of all sea-faring people; (Bab. ib. 20ᵇ נחותי ימא).—[In later Hebr. מ׳ commentator.]