מַפַּקְתָּא f. (preced.) = h. יְצִיאָה, 1) discharge, excrement. Constr. מַפְקַת. Targ. Ez. IV, 12. Targ. O. Deut. XXIII, 14 (ed. Lisb. מַפְקָנָ׳; Ms. מַפְקָנוּתָ׳); a. e.—Sabb. 134ᵃ (בי) מַפַּקְתֵּיה its anus. —2) expense, outlay. Lev. R. s. 34 מן דְּמַאן מ׳ (not דמא) who shall make the outlay?; Yalk. ib. 665.