|
שם:
מַכּוֹשׁ מַכּוֹשׁ, hammer; knocker. Lev. R. s. 24 מאן דהוה ליה מ׳ whoever has a hammer (or a hoe, v. next w.). Gen. R. s. 44 (ed. Wil. מַכִּישָׁה); Yalk. ib. 77 מכושה, v. כְּשַׁשׁ. Y. Meg. III, 73ᵈ bot., v. בַּכּוּשָׁא. באדיבות אתר ספריא
|
