מֵילַת ², מֵילַת, מֵילְתָא ch. same (interch. with מֵילָא) 1) fine wool, also a cloak of fine wool. Targ. Ez. XXVII, 18 (v. כְּבֵינָא). Targ. O. Gen. XLIX, 11, v. מֵילָא I; a. e.—Snh. 44ᵃ; M. Kat. 28ᵇ, v. אִסְטְלָא.—Pl. מֵילָתִין. Targ. Esth. I, 6. Targ. Lam. II, 20 ed. Lag. (ed. מִילָתֵיה, read: מֵילָתַיָּה).—מֵילָתָא. Sabb. 10ᵇ, v. לְבֵשׁ. —2) ear-lap. Kidd. 21ᵇ, v. preced.