מֵילָא I, (מִילָא II) f. ch. (v. מֵילַת) 1) a lock of wool, woolly substance. Nidd. 17ᵃ מ׳ פרהבא cotton, Rashi (oth. opin.: lock of clean and soft wool). —2) fine wool; a cloak of fine wool. Targ. O. Gen. XLIX, 11 מֵ׳ מֵ׳ (ed. Berl. מִ׳ מִ׳; Var. מֵילַת מֵילַת; מֵילָא מֵילַת) all woolen. Targ. Hos. II, 7; a. e.—[Tosef. Sabb. V (VI), 14, v. חֲמִילָה.]