כְּנִימָּה, (denom. of כִּנָּם; cmp. כַּלְמְתָא) vermin, moth. Sifré Deut. 40. Y. B. Kam. IX, beg. 6ᵈ הרקיבו מן הכ׳ if the grain became ruined by moths, contrad. to תולעים. Makhsh. VI, 1; Tosef. ib. III, 1 מפני הכ׳ in order to prevent the grain from getting mothy.—Pl. כְּנִימּוֹת. Midr. Till. to Ps. XXIII, ולא היו עושין כ׳ (ed. Bub. עושין בהם כִּנָּמִיּוֹת …; v. note a. l.) but did they not get vermin?; Cant. R. to IV, 11 כִּנָּמִיּוֹת; (Yalk. Ps. 691 בלאות; Deut. R. s. 7 מאכולת)