כני ², כני , Pa. כַּנֵּי ch. same. Targ. Y. Gen. IV, 26.—Shebu. 36ᵃ לא מְכַנִּינָן we must not modify the (Biblical) expression (to avoid cacophemism).—[Bets. 33ᵇ מכניא, read: מכניף, v. כְּנַף I.]
    Ithpa. - אִתְכַּנֵּי,
    Ithpe. - אִתְכְּנֵי 1) to be surnamed. Targ. Is. I, 4.— *2) to associate one’s self (v. כַּנְהָא). Targ. Ez. XXIX, 7 באִתְכְּנָיוּתְהוֹן וכ׳ when they form an alliance with thee (h. text בתפשם; Kimḥi quotes a Var. באתכנעותהון, v. כְּנַע).