כְּלַפֵּי, (= כִּ (וון) לאפי, v. אַף, אַפָּא a. כּוּן)directed towards, opposite, against. Targ. Job XXIV, 15; a. e.—Snh. VI, 4 פניו כ׳ העם his (the culprit’s) face towards the people; כ׳ העץ towards the cross. Ib. 105ᵃ, v. חוּצְפָּא. Pes. 8ᵇ כ׳ שאמרה תורה in the face of what (considering that) the Law says; Y. Macc. II, 31ᵈ top כ׳ שנאמר; a. fr.—כ׳ לייא, אליה, v. אַלְיָה.