כְּלַם ch. same. [Targ. Y. Deut. XXIX, 4 כלמו, Var. בלמו, read: בָּלַת or בְּלִיאוּ, v. בְּלֵי I.]
    Af. - אַכְלֵם as preced. Hif. Targ. I Sam. XX, 34. Ib. I, 16; a. e.—B. Kam. 86ᵃ bot. דמַכְלְמוּ ליה ומִיכְּלֵם when you rebuke the child and he shrinks back in shame; ib. 86ᵇ (not דמיכלמו).—Part. pass. מַכְלַם. Y. Yeb. XII, 12ᵈ bot. והיא מַכְלְמָה עלך and she (the young woman) will be put to shame on account of thee (the old man); ib. והוא מכלמה וכ׳ (read: מַכְלַם).
    Ithpa. - אִיתְכַּלֵּם,
    Ithpe. - אִיתְכְּלַם, אִיכְּלַם as preced. Nif. Targ. O. Num. XII, 14. Targ. II Sam. X, 5; a. e.—B. Kam. l. c., v. supra.