כִּיסּוּי, כִּסּ׳ m. (כָּסָה II) 1) act of covering. Ḥull. VI, 1 כ׳ הדם the law concerning the covering with ashes of the blood of killed animals (Lev. XVII, 13). Ib. 4 כ׳ אחד לכולן for all of them one covering up is sufficient.—Koh. R. to IV, 6 (ref. to וכסה, Lev. XVI, 13) הכ׳ הזה וכ׳ what this expression ‘to cover’ meant &c. —2) cover, lid, roofing. Num. R. s. 4 כי׳ interch. with כסוי (b. h. כְּסוּי constr.). Gen. R. s. 1 וכִיסּוּיוֹ, v. אִלְפֵּס. Pes. 94ᵃ ככ׳ קדירה like the lid of a pot. Kel. XII, 3, v. טְנִי. Tosef. Kel. B. Mets. IV, 11 כ׳ קביא, v. קַבְיָא; a. fr.—[Pesik. R. s. 39 בחדש שהוא כי׳, read: כָּסוּי, v. כָּסָה I.]—Pl. כִּיסּוּיִין, כִּסּ׳. Tosef. l. c.; a. e.—[Y. Ter. VIII, 45ᵈ הכיסוין, read: הכְּסוּיִין, v. כָּסָה II.]