יָקַר (b. h.) to be heavy; (cmp. כָּבֵד, חוּמְרָא &c.) to be weighty, important, honored; [to be dear, precious; to hold dear, v. infra.] Tanḥ. B’shall. 27 יָקְרוּ ידיו של משה וכ׳ Moses’ hands grew as heavy as &c.; Mekh. B’shall., Amalek, s. 1. Ib. י׳ חטא על וכ׳ sin weighed heavily on Moses’ hands.
    Pi. - יִיקֵּר to hold dear, honor. Deut. R. s. 7, end אני מגדול ומְיַיקֵּר אתכם וכ׳ I shall make you great and honored &c. Num. R. s. 23, end (ref. to a citation כי הנני משלחך כגבירה, found nowhere in the Bible—probably a reference to Jer. XXII, 26 a. XXIX, 2) מה הגבירה הזו אדם מְיַקּר אותה וכ׳ (or מֵיקַי Kal) as one (surely) holds in honor the g’birah (king’s mother), so did he (Nebucadnezar) to him (Jehoiachin); Tanḥ. Massé 13; ib. ed. Bub. 10 אדם מיקר לה. (Gen. R. s. 18 מיקרת ראשה she bears her head proudly; Yalk. Gen. 24; Yalk. Is. 265 מקלת, v. קָלַל).—Part. pass. מְיוּקָּר. Num. R. l. c. קשר אותו בקורכין שלו מי׳ he tied (and seated) him in his most honored (state) carriage; Tanḥ. l. c. … בקורנין וכ׳; ib. ed. Bub. l. c. קשר אותו בקרובין ומוֹקֵר לו (Ms. M. בקרונין) he tied … and paid him honor.
    Hif. - הוֹקִיר 1) to grow dear, scarce; to rise in value. Y. Keth. XI, 34ᵇ bot. ה׳ המקח the price of the field was higher (than the amount due her for alimentation). Ib. XII, beg. 34ᵈ היו בזול והוֹקִירוּ, v. זוֹל. B. Mets. V, 9 שמא יוֹקִירוּ חטים wheat may rise in value; a. fr. —2) to honor. Tanḥ. ed. Bub. l. c., v. supra.
    Hof. - הוּקָר as Hif. 1.—B. Bath. V, 8 והוּקְרוּ; B. Mets. V, 8 הוקרו (Y. ed. הוקירו). Gen. R. s. 35 ה׳ השמן oil became scarce (Yalk. Kings 228 הוקיר); a. fr.