דְּיוֹקָן, (a reverential transformation of אִיקוֹן q. v.) image, likeness. M. Kat. 15ᵇ דמות דְּיוּקְנִי a likeness of My image (a human life; Y. Ber. III, 6ᵃ top; Y. M. Kat. III, 83ᵃ top איקונין); v. כָּפָה. B. Bath. 58ᵃ בדמות דְּיוּקְנִי … דְּיוֹקְנִי עצמה וכ׳ thou hast been permitted to see the likeness of My image (Abraham), but My image itself (Adam) &c. Ḥull. 91ᵇ דְּיוּקְנוֹ של מעלה his (Jacob’s) image in heaven (Gen. R. s. 68 איקונין). Sot. 36ᵇ באת דמות דיוקנו וכ׳ Ar. ed. Koh. (ed. באתה דיוקנו) a vision resembling his father’s countenance appeared; Tanḥ. Vayesh. 9; a. fr.—Sabb. 149ᵃ דְּיוֹקְנָה עצמה the statue itself.—Pl. דְּיוֹקְנָאוֹת (fr. דיוקני). Sabb. l. c.; Tosef. ib. XVII (XVIII), 1 ed. Zuck. (Var. הַיִּקְנָאוֹת, בַּיִּיקְנָאוֹת) statues, busts, differ. fr. צורה painting (Y. Ab. Zar. III, 42ᵇ bot. אִיקוֹנִיּוֹת). B. Mets. 115ᵃ שכר ד׳ remuneration for pictures(?)