דְּיוֹר, (דור) dwelling, esp. temporary residence, lodging. Y. Erub. V, 23ᵃ top לשם דייר as a lodging place; a. e.—Pl. דְּיוֹרִים, דְּיוֹרִין. Ib. ד׳ ממש real lodging places, ראוי׳ לד׳ fit for shelter. Tosef. ib. X (VII), 12; a. fr. V. דִּיר.