דְּחוּכָא, (דְּחֵיךְ) feast, wedding entertainment. Koh. R. to II, 2 [read:] דדְחוֹכֵיה מערבבא וכ׳ he whose feast is disturbed,—what has rejoicing to do with him?; Pesik. Aḥaré p. 169ᵇ הן דרחבה מעורבב (read הָן דדְחוֹכֵיה); Lev. R. s. 20.