גְּרֵידָא, (גרד) [stripped,] alone, mere, unqualified (v. גַּרְדּוּם). Ab. Zar. 37ᵃ אם מתי ג׳ the mere formula ‘If I die’ (without qualification). Yeb. 20ᵃ לא תעשה ג׳ הוא it is merely a prohibitory law; a. fr.—Pl. גְּרֵידֵי. Ib. 79ᵇ חייבי לאוין ג׳ trespassers of a mere prohibitory law, opp. לאוין דשאר referring to incest. Ḥull. 2ᵇ; a. fr.—Fem. גְּרֵידְתָא. Sot. 32ᵇ אמירה ג׳ the expression אמר not qualified by ענה. Keth. 73ᵇ טעות אשה אחת ג׳ a plain error concerning one woman (where you cannot say that the case may be considered as though concerning two different persons); a. fr.—[Targ. Y. II, Ex. XIV, 25, v. גְּרַר.]