בְּקִיעַ II, (בקע = בקא) = בָּקִיא. Snh. 5ᵇ ב׳ במומי (Ms. M. פקיע) an expert in judging bodily defects. B. Bath. 164ᵇ בקיע some ed. (Ms. M. בקי, F. פקיע).—Pl. בְּקִיעִין, בְּקִיעֵי. Targ. I Chr. XII, 32 Var., v. בָּקִי. Shebu. 42ᵃ דכמה דנפישי בקיעי טפי (some ed. בקיאי, Ms. F. פ׳) the majority of the experts are supposed to be better versed (than the minority).