בִּצְעָה, (בצע, cmp. בִּצָּה) ditch, dike, pond. — Pl. בִּצְעִים, בִּצְעִין, בִּי׳. Tosef. Snh. III, 4 שתי בצעין ed. Zuck. (Var. ביצועין); Shebu. 16ᵃ שני בצעים וכ׳ Ar. (read שתי, ed. ביצעין, Ms. M. בצעי׳) there were two ponds (reservoirs) in Jerusalem, the upper &c. Sabb. 31ᵃ בין בִּצְעֵי המים between the dykes (of the Nile). Snh. 96ᵃ בִּיצְעֵי וכ׳. Ib. 5ᵇ, v. בִּצָּה.