בַּלְסָם, (בסם, with inserted ל = ר; hence βάλσαμον which was readopted as בלסמון; cmp. בְּלוּזְמָא) balsam, aromatic gum. Gen. R. s. 91 (interpr. צרי) בלסם קטף the gum of the balsam tree.—Targ. Cant. VII, 14. Lev. R. s. 31; Cant. R. to I, 15; a. e. Cmp. פַּלְסְמוֹן a. אַפַּרְסָמוֹן.