[פערזונקען] (ב"ב קמה) ר"מ סבר קדושין נטיבועין ניתנו פי' והלכתא בהא כרבי מאיר והלכך אפילו נתן לה בשעה שקדש. אלף זהובים ואמר לה הרי את מקודשת לי באלו וקבלתם מידו כגון זה אמרו לטיבועין ניתנו בין מת הוא ובין מתה היא בין חזר בו הוא ובין חזרה בה היא בין היא קדשה עצמה ובין קדשה אביה או אחיה כל שתפסו לה קדושין באותו ממון אין לו להחזיר ממנו כלום וקי"ל כאמימר דאמר לעולם קדושי לא הדרי והא דרב אשי לא קמה הלכך כרבי מאיר וכאמימר עבדינן (א"ב פי' לדבר טבוע בים שהבעלים מתיאשים ממנו והענין כמו איבוד שהמקדש אבד מה שנתן לשם קדושין):