[ריין] (חגיגה כו) משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה פי' מטבילין את הכלים שהיו כמקדש. (ר"ה יו) אמר רבי יצחק חייב אדם לטהר עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו וכו'. (פ"ו מקואות) המטהרת שבמרחץ פי' הוא ענין רהטים ובלע"ז נקרא סולי"ו ומלא מים קרים ומנהג בארץ ישמעאל לאחר שרוחצין בחמין שוטפין ומטהרין עצמן בצונן כדאמו' רבנן (בסוף זבין) אלו פוסלין את התרומ' וכו' עד וטהור שנפלו על ראשו וכו' פירוש של זו המשנה (שבת יד):