|
טבלא [ברעט]. (ברכות י) בטבלאות של זהב. (פסחים כו) בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה וכו'. (מנחות לה) כל זמן שפני הטבלא קיימת פי' היינו כל זמן שלא נקרע עור הבתים העשוין כטבלא מרובעת. (עירובין קנג) ועושין אותה כטבלא מרובעת פי' בלע"ז קורין לנסר טבולת (ברכות מה) אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו פי' אכל תבואה שלא נתקנה בודאי פי' כטבלא כעץ שאין אדם יכול לאכול ממנה והטבל עון מיתה כדקא מפרש. (סנהדרין פג עירובין לו) תנן התם (בפ"ד בטבול יום) לגין שהוא טבול יום ומלאה מן החבית מעשר טבל פי' הוא מעשר ראשון שלא נלקח ממנו תרומת מעשר כדכתיב ואל הלוים תדבר וגו' והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר והן בעוי מיתה עד שיצא ממנו תרומת מעשר. אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית כבר פירשתי בערך דגן (א"ב וכן בלשון רומי נסר ושלחן): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|