[אין וואסר אונטרטונקן] (בסוף מקואות) אין מטבילין חמין בצונן פי' דין מים טמאין משימין בכלי אבן שאינו מקבל טומאה ומשקען במקוה עד שיגיעו המים במי מקוה ונטהרו. טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים (יבמות עד) אמר רבא א"ר חסדא שלשה קראי כתיבי כתיב לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ בשרו טהור וכתיב ובא השמש וטהר וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה וטהרה מכלל שהיה טמאה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים. טבול יום פי' שהיה טמא וטבל אבל לא בא השמש עליו. טבילת אדם בשבת פלוגתא דב"ש ודב"ה (ביצה יז) חל להיות אחר השבת בש"א מטבילין את הכל מלפני השבת ובה"א כלים מלפני השבת ואדם בשבת (בגמ' בסוף הלכה) תניא כל חייבי טבילות טובלים כדרכן בין בט' באב בין ביה"כ (נדה ל) ש"מ טבילה בזמנה מצוה ר' יוסי אומר כרבי יהודה דיה לטבילה באחרונ' ולא אמרי' טבילה בזמנ':