|
אודדא [פעדר]. מבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי' הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (ובשבת מא) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (ובב"ב נח) ההוא דאמר להו חביתא דעפר' לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי' רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (ובב"מ כו) בגמ' דמצא בגל מתני' באודדא ונסכא (ובגיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (ובמנחות מב) קלינן לאודדא. (ובע"ז כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי' בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (א"ב בנוסחאות דידן גרסינן אודרא): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|