[צויברער]. ובעל אוב והמחלל את השבת (כריתות ב ובסנהדרין נג) במשנה ובעל אוב זה הפיתום והמדבר משחיו וידעוני המדבר בפיו ובגמ' ת"ר בעל אוב זה המדבר מן הפרקים ומבין אצילי ידיו וידעוני זה המניח עצם חיה ששמה ידוע בפיו והוא מדבר מאליו. (א"ב פי' פיתון בלשון יוני מין רוח טומאה והוא אוב מגיד דברים נעלמים לבעל אוב ומכשף אשר הוא כאיש נבוב ומבולבל וקול הרוח נשמע כיוצא דרך אבריו):