[אומצייטיגי פרוכט]. (בעירובין כח) בריש בכל מערבין (ופסחים נג) אהיני דטובינא (בע"ז פ' אין מעמידין לג) בגמ' השלקות הני אהיני שליקי. (ובסוכה לח) ניטלה פטמתו (ובחולין לה) הריאה שניקבה כאהינא סומקא. (ובב"ב ה) קיבורת דאהיני פי' מכבדות של תמרה ופי' אהיני פרי של תמרים שאינן מבושלין וכל בוסר בלשון תלמוד אהיני. (ובפרק המקבל קיג) בגמרא דהמלוה מאן דאכיל אהינא מרירא אליבא ריקנא פי' האוכל פני תמרה קודם שיטעום כלום: