[איין גאטונג זייף] (בתענית יג) (ובמ"ק יז) (ובנדה סו) לא בנתר ולא באהל (בב"ק פה) רפוי אוהל' קורא וקלבא (שבת ק"י) וג' קפיזי אהלא תולענא פי' אדום כתולעת שני (בפרק אין מעמידין כה) בגמר' אין מתרפאין בשבת מאי בורית אוהלא והא תני' הבורית והאהל תרי גווני אוהלא והזיכותי בבור כפי תרגומו ודכיית באהלא ידי ש"מ אוהלא ענין בורית וענין נתר הוא והזיכותי בבור כפי בבורית מבעי ליה וזה בורית ונתר מכבסין בו בגדים ורוחצין בו ידים ושמעתי כי עיקרו מין עשב. הנהו אהלויי דכל יומא הוה אפי חד מינייהו בפרק השוכר את האומנין בגמרא דכל האומנין ובסוף גמרא (דנדרים צא) אמר להן אם כן חד מן גוים אהלויי פירוש הגוים המוכרין בושם מור ואהלות ובלשון יון אקסילאלוא ותרגום מירא דכיא ואקסילאלואין: